בשנה האחרונה, התקיימו דיונים משמעותיים שיש להם השפעה על ההבנה והמודעות בנושא אלימות במשפחה ובכלל על אלימות כלפי נשים. הנושאים שעלו ביקשו להדגיש את החשיבות של זיהוי והבנה של התופעה, ולחזק את הרצון להילחם באלימות ולסייע לנפגעות ולנפגעים.
התקרית עם ריי רייס תפסה את תשומת הלב הציבורית והופצה בכל אמצעי התקשורת, וגרמה לדיונים חשובים על למה נשים בוחרות להשאר במערכות יחסים אלימות, איך זה קורה ומה אפשר לעשות כדי לסייע. התקשורת והמדיה היו מלאות בשיח פתוח על חוויותיהן של נשים שהותקפו או חיו במצבים מסוכנים, והנכונות של סלבס לשתף את סיפוריהן תרמה לעליית המודעות וההבנה שכל אחת ואחד יכול למצוא את עצמו במעמד דומה.
נכבדים כמו כוכבות מובילות בתעשייה, כמו קייטי פרי, שהשתתפו בטקסי פרסים והעידו על חוויות אישיות של חוויות אלימות במשפחה, הגביהו את רמת המודעות והחיזוק בקרב הקהל הרחב. שיתוף הסיפורים של כאלה שהצליחו לצאת ממצבים קשים מיתרגם גם לכוח השראה שנועד לעודד נשים רבות אחרות ליזום שינויים ולהשאיר את הכבילה של אלימות בחוץ.
בעוד שהתקשורת והמאמרים חושפים את המציאות הקשה של נשים שנאבקות בחיי אלימות, עולה השאלה: איך אפשר לנהל שיחה כנה עם בן משפחה או חבר שמאופיין כחשוד או אפילו ידוע כמואבק? האם אפשר להנחות אותם למצוא את הדרך לצאת מהמצב? בדיוק כאן נכנסת לדיון קולן של נשים שנאלצו לשרוד את האלימות בעצמן, ומסייעות לאחרים להבין מה אפשר לעשות ומה אסור לעשות על מנת לסייע.
מתי הזמן המתאים להעלות את הסוגיה?
סופי, שהייתה במשך עשר שנים במערכת יחסים אלימה, מציינת: “ברגע שאת מרגישה שיש שינוי, זה הזמן להתחיל לדבר. זה הרבה יותר קל לנסות לעצור את זה בתחילת הדרך, עוד לפני שהמצב מחמיר.”
מארגaret, שהייתה קרובה לאבד את הראייה שלה בעקבות אלימות במשפחה, מוסיפה כי חשוב להעלות את הנושא מיד עם זיהוי סימנים ראשונים, אפילו אם זה מבוסס על חשד בלבד. לפי המחקר של אתר domesticviolence.org, ישנם שלושה מחזורי אלימות עיקריים במערכת יחסים אלימה: מתח, אלימות, והחזרה בתשובה. היא מסבירה כי “בדרך כלל, בני אדם יותר פתוחים לשיחות אלה כשהם נמצאים בשלב המתח או מיד לאחר אירוע אלימות חמור, לפני שהקול הנחמה חודר לראש.”
איך לחדור לשיחה בצורה המליצה?
סופי ומארגaret מסכימות שישנן שתי שיטות שנועדו להתאים לסביבת ההיכרות עם האדם שמראים על חשש, ומידת הקרבה אליהם:
- אם מדובר בחברות ראשונית או קלילה: ציינו כי אתם שמתם לב לשינוי כלשהו ושאלו אם הכול בסדר. הראו אכפתיות ואכפתיות, והציעו להיות שם בשעת צורך. הבהירו כי השיחה תהיה דיסקרטית ושקופה, וכי תתנו יד לתמיכה. אם את/ה מבחין/ה בכאב או בפגיעות פיזיות, שאל/י באופן ישיר כיצד זה קרה.
- אם מדובר במערכת יחסים יציבה ומבוססת: התייחסו לדברים שנראים לכם מוזרים או מטעים, כגון תצפיות על התנהגות לא מכובדת או מזלזלת של בן הזוג כלפי הנפש של החברה שלכם. הציעו לשאול אותה אם מישהו במערכת היחסים שלה היה מפעיל אלימות כלפיה, ואפשר גם ישירות לשאול אם היא חוותה תקיפה מבן זוג בעבר.
מה לא לומר או לעשות לעולם?
ג’יימי ו אידית, שנפגעו בעצמן באלימות קשה, מציינות שכאשר מעבירים שיקול דעת לסיוע, חשוב מאוד להיות מודעים למה אתם מוכנים לעשות ולדעת שהמחויבות שעלולה לבוא בעקבות זאת היא רבה. אין להבטיח הבטחות שאינכם יכולים לקיים, במיוחד בנוגע לסיוע או למקומות בטוחים. מג’ארט מדגישה כי לא מומלץ לספק את כתובת המוסד מסתור לגבר המכה, כי הדבר עלול לסכן את הנפגעות וגם את הסיוע עצמו.
נוסף על כך, יש לדעת היכן נמצאות הנשים שיצאו ממקום המסתור ולהבין כיצד לתקשר איתן באופן בטוח ומאובטח, לדוגמה באמצעות טלפונים בטוחים שיסופקו להן על ידי המוסד, כדי שלא יעקבו אחריהן באמצעות טכנולוגיה או מעקבים אחרים.
סופי מדגישה שעליכם להימנע מלכנות את הנפגעת או הנפגע טיפשה או חסרת אחריות על הסבל שמוכנה לסבול. זה רק יקשה עליו ליצור שיח פתוח ובטוח. המעצור החשוב ביותר הוא לא להאשים או לבקר, אלא להראות לכם אכפתיות ותמיכה, ולהציע מקומות בטוחים על ידי שותפות עם ארגונים שמציעים מקלטים ותמיכות.
ומה עושים אם השיחות לא מצליחות?
ג’יימי ואידית מדגישות כי לפעמים קשה מאוד לשכנע מיידית מישהו לצאת ממצב אלים. חשוב לזכור שהשיח שנבנה הוא שתילת זרע שיש סיכוי שיצמח עם הזמן. אולי הנפגעת לא תגיב מייד, אבל היא תדע שאת/ה כאן לכל צרך כשהיא תהיה מוכנה. המשיכו לתמוך ושמרו על הקשר, ודעו שהמהלך של יציאה מהרגיל דורש זמן, תכנון ואומץ רב.
השלב של סופי התחיל באיטיות, כשהחלה למלא טפסי גירושין, צעד קטן שהזכיר לה שהשינוי אפשרי, ושהיא שולטת על התהליך. לעומת זאת, מארגaret מספרת שהחברויות שלה היו קרובות להישברות כי התערבות של החברים הייתה בדרך של בכי ובקשות עזות לחדול מהאלימות. כל אישה והדרך שלה, וכל סיטואציה שונה, אך חשוב מאוד לפרוס את העזרה במדויק, לשמור על פרטיות, ואפשר לסמוך על מקומות כמו “לורה’ס הוס” שמסייעים ומגנים על הנשים שמבקשות עזרה.
לפרטים נוספים על מקומות מסתור וקווי חירום, מומלץ לפנות לארגונים ומוסדות המוסמכים לסיוע מידי.
נושאים נוספים הקשורים לאלימות במשפחה
האלימות במשפחה יכולה להפגע בכל אדם, ואין יוצאות מן הכלל — גם נשים שהן לסביות לא חסות מפני התופעה. הדיון סביב נושא זה אינה רק שאלה של זהות מינית, אלא של זכויות, בטיחות, וסיוע הולם שמגיע לכולם. התפתחויות ודילמות סביב הנושאים הללו נמצאות בחלקים התיאורטיים והמעשיים של הדיון הציבורי והחברתי, ומשמעותן היא כי יש צורך במודעות מתמשכת ובפעילות נחושה כדי להילחם בטעות ובעוול זה בכל שכבות החברה.
