שאלות כמו “מדוע הוא יצא מחוץ לנו ובחר בה?” או “האם הוא כבר לא מרגיש משיכה כלפיי?” עולותלא פעם במוחן של נשים שמגלות לבן זוגן שישנם רומנים חיצוניים. ייתכן והתשובות על השאלות האלו מבלבלות ומכאיבות, והן עלולות לגרום לתחושת פגיעה עצמית, חוסר ביטחון, ואיבוד הערכה עצמית. האם לפעמים היה אפשר לעשות משהו אחר כדי לשנות את המצב? האם עשית משהו שזירז את ההחלטה שלו? או אולי הוא פשוט חסר מעצור מוסרי ואינו בוחל בבגידות?
בלא קשר לסיבה שהבגידה התרחשה, חוויית הבגידה יכולה לפגוע קשות בתחושת הערך העצמי שלך, ולעורר שאלות קשות על הגוף שלך, היכולת המינית שלך, החכמה שלך, ועל היכולת שלך לשמור על עניין של מישהו אחר. זו תופעה שנראית לא פעם בקריירות של מאמנות זוגיות שמלוות נשים במצבים קשים כאלה. חשוב להדגיש כי עצם הבגידה אינה מקובלת או מובנת, והכרת זה עומדת בבסיס הטיפול וההכוונה. באותה נשימה, אם את כל כך לא מרוצה ומרגישה צורך לפגוע במערכת היחסים שלך, אולי כדאי לשקול לפרק את הקשר במקום להיות בחוסר ודאות ומתח שמתישים גם אותך וגם את בן זוגך.
מצד שני, גם אם זה לא מבחינה מוסרית או רגשית, קיימות טעויות שאת עלולה לבצע שיש להן חלק בהסבת העניין של בן הזוג שלך לבגידה. לדוגמה, התנסחות שיש בה חוסר ביטחון, התנכרות ואיבוד עניין יכולה להמחיש לו את חוסר הערך שלך ואת חוסר היכולת שלך לשמור על משיכה בסיסית. חלק מהטעויות הטיפוסיות שיכולות לתרום למצב הן:
לדוגמה:
- חוסר ביטחון קיצוני: התמודדות תכופה עם השוואות של הגוף שלך, הצגת פגמים פיזיים, והתבטאויות של חוסר שביעות רצון עצמית. למשל, להסתיר את הגוף בלבוש מצועצע, לדבר בחריפות על המראה שלך או לטעון שאת לא מושקעת מספיק בטיפוח העצמי.
- הסתרת מגע ומגע פיזי: הימנעות מאינטימיות פיזית ורגשית, אי הכנסת מגע כרגע, או התייחסות קרה שאינה מזמינה קרבה ומחויבות רגשית.
- חוסר אמון ואובדן תקשורת: לשאול בלי הפסקה “האם את מורידה ממנו?” ולטעון שאף פעם לא תסתדר בלעדיו, או להראות חוסר אמון קיצוני, שמביא אותו להרגיש שבן הזוג ״חוקר״ אותו באופן תדיר.
- סגירות רגשית: ניתוק, קירור, והפגנת חוסר עניין כלפי הצרכים והבעיות שלו, מצב שמביא לתחושת לבדות ולחוסר תפקוד זוגי.
- הזנחת הטיפוח העצמי: להפסיק להשקיע במראה החיצוני, לוותר על לבישת ביגוד מגרה, שיפור עצמי, והתחייבות לתהליך חיזוק התחושה האישית והביטחון העצמי. שימור העניין והקסם של הרגעים המשותפים חשוב מאוד לשמירה על המשיכה.
- לחץ על הסביבה: לנסות לכבוש באופן מוגזם את הזוגיות, ולהגביל אותו מלהתפתח מחוץ לתוך הקשר. לאפשר לעצמך להישאר עצמאי, לפתח תחביבים חדשים, ולשמור על התעוררות ועניין חיצוני.
- חוסר הערכה והכרה: להרגיש מובן מאליו, לא להודות על הדברים הקטנים והגדולים שהוא עושה, ולבטא חוסר הערכה כלפיו – מתוך מחשבה ש”זה מובן מאליו”. להראות לו שהערכה והתודה חשובות לא פחות ממחוייבות ואהבה.
ומה כן ניתן לעשות כדי לשפר את המצב? ישנם כמה צעדים שמומלץ ליישם:
- להשקיע וטפח את הקשר הזוגי באופן מתמיד, גם כשהקשר יציב וארוך טווח.
- לבנות ביטחון עצמי, לחזק את ההערכה העצמית ולהאמין שיש בך עוד הרבה כוח ואטרקטיביות.
- להרגיש שבן הזוג שלך חשוב ומיוחד, להראות הערכה ותמיכה בכל צורה שנוחה לך אותו.
- לשמר את המגע הרגשי והפיזי, לפגוש אותו ברגשות, בחיבוקים, במילים חמות, ולשמוע את הקשיים והתגובות שלו ולתת מענה אותן.
- לקיים “מפגשי בקרה חודשיים”, שבהם תשוחחו בכנות על מצב הזוגיות, על מה שעובד ומה שלא, על התשוקה, על הבעיות בתקשורת. זה לא וויכוח אלא שיח פתוח שמסייע לשפר את ההבנה ההדדית ומונע בעיות עתידיות.
- להוקיר ולהביע תודעה על הדברים הקטנים והגדולים שהוא עושה – בליל כל הלילות, לפני השינה, לומר תודה על משהו שגרם לך להרגיש טוב ואהובה. זה מחזק את ההתחייבות והקשר הרגשי.
- להיות פתוחה, כנה וברורה בתקשורת, להראות שיש לך נכונות להאזין ולשמוע את החששות והצרכים שלו.
בסופו של דבר, היחס וההשקעה שלך בקשר הזוגי, יחד עם הבנה, הערכה, תקשורת טובה ועבודה עצמית, יכולים לסייע למנוע מצבים של בגידות עתידיות וליצור חיבור עמוק יותר ואמין. חשוב לזכור כי כל זוג שואף להרגיש מוערך ואהוב, והדרך להבטיח זאת היא באמצעות עבודה ממושכת ומתמדת על הקשר והעצמיות שלך. השקעה כנה ויוזמתית תיצור סביבה שבה שני בני הזוג ירגישו בטוחים, מרוצים ומחוברים יותר מהכל.
