אם אי פעם נרשמת לשירות היכרויות מקוון, כנראה שאתה מכיר את השאלות הבסיסיות שנועדו לסייע לך למצוא התאמה מושלמת. אחת השאלות החוזרות ועוסקות בהעדפות שלך ביחס לגזע, ולעיתים קרובות מושמעות באופן ישיר או מרומז. שאלות מסוג זה משמשות כדי להבין את ההעדפות של המשתמשים במטרה לסייע להם למצוא אנשים שמתאימים יותר לתחומי העניין ולרצונות שלהם, אך בפועל לעיתים הן מגולמות בהיבטים שהם מעבר למטרת ההכרויות עצמה.
למרות זאת, מחקרים ותצפיות אישיות מצביעים על כך שרוב האמריקאים, למרות שהם נושאים באידיאלים של שוויון וקבלה, בפועל מפגינים נטיות רציונליות ומודעות להבדלי גזע בשימוש באתרי ההיכרויות המקוונים. מחקר שערך חוקרים באוניברסיטת קליפורניה סן דייגו הראה ששיפוטים על בסיס גזע משפיעים משמעותית על ההחלטות של המשתמשים במהלך חיפוש בן זוג. לדוגמה, המשתמשים נוטים להתחיל שיחות רק עם אנשים שהם שייכים לקבוצת הגזע שלהם, ומקרים רבים מראים כי גברים מכל הרקעים אינם מנסים לפנות לנשים שחורות או אסיאתיות, בעוד שנשים מזאות הקבוצות מגיבות לרוב טוב יותר למי שמתקרב אליהן מזכרות לבנות.
התוצאה המגונה היא שהרמה של גישה מפלה ומבקשת להדיר קבוצות מסוימות ניכרת היטב בצורה בה אנשים משוחחים ומבצעים בחירת שותפים בפלטפורמות הללו—גם כאשר מדובר באינטראקציות אקראיות באינטרנט. הדוגמה לכך היא תגובות של נשים צבעוניות שמספרות כיצד חוו יחס מפלה, גם כאשר הובנו על ידי אנשים בלתי מודעים לאמונה המוטעית שהם מפגינים. לדוגמה, נשים מסוגלות לקבל הערות כמו “איך את פועלת כמו לבנה” או “את לא כשרה כחרוצה שחורה כי אינך נשמעת קולנית או כי את מקבלת תואר ראשון”, או הערות גזעניות כמו “רוטינה של לשונית אנגלית, שאני לא מדברת מנדארין”, שמניחות מראש על רקע גזעי או תרבותי.
נשים שחורות אף מתארות שלא רק שהן נתקלו בהערות סגנוניות הומופוביות או סקסיסטיות, אלא שהן התמודדו גם עם חוסר הבנה של המחסומים הרגשיים והחברתיים המגוונים שחווים נשים מקבוצות מיעוט אלו. למשל, אחת מהן תיארה כיצד הייתה לה חוויה של הערות קלות-מיקרו על “האהבה שלה לשחורים”, על ה”סול” שלה, על סגנון החיים הדתי או על האוכל המסורתי, שאי-אפשר להגדירו כבעייתי אלא כהבעת נושא שמזחיקה את השיח לתחום של סטריאוטיפים מפלים.
כדי להמחיש את ההקשר הכולל, מוצגות תמונות המציגות, בין היתר, תגובות של נשים שמודות כי בחרו לא להציג את המידע הגזעי שלהן באופן מפורש בפרופילים שלהן, ככל הנראה עקב חשש שהמידע ישפיע על האינטראקציות שלהן. במילים אחרות, שישנה ועדת מערכת נושנת שמבוססת על הבדלים גזעיים ומי שמגלה תעוזה ומצהירה על זהות גזעית מבלי להסתיר, עלולה לחוות יחס מפלה וקשה יותר.
המסקנה העיקרית שניתן להסיק היא שהפגנות של גזענות באינטראקציות מקוונות הן מציאות חמה ומקוממת, שמראה שגם במקומות שבהם אנשים מתיימרים לשאוף לשוויון, עדיין קיימים דפוסי התנהגות והנחות שמייצרים הפרדה, קיטוב והפרות של זכויות אדם בסיסיות.
שאלות שנשאלות בהקשר זה עשויות להיות: האם אתה חווית בעצמך מקרים של גזענות באינטראקציות מקוונות? והאם תוכל להודות בכך בפומבי? ההתמודדות עם מציאות זו דורשת מודעות, תזכורת לכך שהאמונה בשוויון חייבת להתממש בפעולות ובהנחות של כל אדם בקהילה הדיגיטלית.
